רחלי בר- אור / גידי שביט – המרכז להורות אחרת 
דיון במסגרת שולחן עגול , כנס לטיפול משפחתי , מאי 1998

מטרת הדיון היא להציג מבנה משפחתי המבוסס על שותפות בהורות של גבר ואישה אשר אין ביניהם קשר זוגי של נישואין או של מגורים משותפים. דיון זה יבחן את המבנה הנדון, את השלכותיו על המסגרת המשפחתית בכלל ועל מרכיבי המשפחה (הורים וילדים) בפרט. כמו כן ידונו היבטים הקשורים בהשתלבות במערכת החברתית.

חלוקת התפקידים שלו. מאז ראשית כינונו עובר המבנה המשפחתי תהפוכות רבות: משפחה מורחבת, שינויים אותם עוברת החברה משפיעים גם על התא המשפחתי אשר משנה את פניו, את הגדרתו, גבולותיו, צורתו הארגון משפחה פוליגמית, משפחה גרעינית מצומצמת, משפחה הכוללת שני הורים, משפחה הכוללת הורה אחד, הורה ביולוגי אחד ובן/בת זוג נוספים ועוד. לדוגמא, שינויים ביחס לסמכות אשר עוברת החברה המודרנית מקרינים באופן ישיר על התא המשפחתי. כך, הסמכות שאפיינה את המודל המיושן של תת המערכת ההורית נעלמת, ואת מקומה תופסת סמכות גמישה יותר (מינושין, 2891).

יחד עם זה, התא המשפחתי המשתנה לובש אמנם צורה אחרת, אך בשום אופן לא כלה מן העולם – הוא ממשיך להיות לגיטימי ונפוץ, דבר המבטא יותר מכל את שרידותו. חוזקו וגמישותו של התא המשפחתי באים לידי ביטוי לא רק ברמת מבנה המשפחה כלפי החברה, אלא גם כלפי פנים.
יש המסבירים את השרידות של התא המשפחתי כנובעת מגמישות אינדיבידואלית של כל משפחה ומשפחה. מעין שביל זהב' (ברגמן, 4991) לא מסומן, שאיננו דווקא השביל האמצעי או הממוצע, גם לא שביל כללי, או שביל אידיאלי אשר ניתן להעבירו בקלות ממשפחה למשפחה. זהו שביל שכל משפחה חייבת למצוא עבור עצמה ולחזור ולחפשו מחדש עם השינויים המתרחשים בה ובסביבתה.

החברה הקיבוצית הנה מעבדה נאה לבחינת מודל 'שביל הזהב': המבנה החברתי קיבוצי הביא את המשפחה הקיבוצית ליצור סביבה משפחתית מטיפוס חדש, זו אשר איננה מגדלת את ילדיה באופן ישיר, ולמעשה הפקיעה מעצמה את האחריות על חינוכם ובריאותם הנפשית.

אחת ההתפתחויות המעניינות המסתמנות בעשורים האחרונים היא הניסיון להגדיר את המשפחה סביב ההורות כמרכיב ראשוני ולא סביב קשר הנישואין שהוא קשר חברתי, פוליטי, כלכלי ומשפטי הנפוץ בחברה המערבית.
התפתחות זו עונה על צורך אנושי טבעי להולדת ילדים (כמרכיב בסיסי אבולוציוני שאי אפשר בלעדיו) ולמימוש הורות אשר נתפסת כשלב התבגרות וכמשימה התפתחותית מרכזית של הפרט המבטיחה גדילה אישית וסיפוק.
אחד השינויים הדרמטיים העוברים על החברה המודרנית כרוך בשיעור הולך וגדל של מקרי הגירושין. כתוצאה מכך, מערכת הנישואין חדלה להוות ערובה בטוחה להורות טובה ויציבה, דבר המציב אתגר רב ערך לעובדי בריאות הנפש בכלל ומטפלים משפחתיים בפרט.

המרכז להורות אחרת, אשר נוסד ב 1993 מנסה לענות על אתגרים אלו . מדובר בהצעה למבנה משפחתי המיועד לנשים ולגברים שקיים בהם הצורך הבסיסי והטבעי בהמשכיותם, אך לא רוצים או לא יכולים לחיות במסגרת זוגית מקובלת.

ויניקוט (1988) גורס כי כשהאם והאב כאחד נוטלים על עצמם אחריות על קיום הילד מונחים היסודות לבית טוב.בהמשך לכך מניח המרכז להורות אחרת את ההנחות הבאות:
הצורך בהמשכיות ובהורות הנו צורך טבעי המשותף לגברים ולנשים. 
הזכות להורות הנה זכות בסיסית של כל אדם, ללא קשר ליכולתו להיות נשוי או לרצונו בכך. התכונות הנדרשות להורות טובה אינן זהות או חופפות לחלוטין לתכונות הנדרשות לזוגיות.

לכל ילד הזכות להכיר את שני הוריו. 

שותפות באחריות ההורית אינה מחייבת בהכרח קשר של נישואין או קשר מיני, אך מחייבת קשר שלשותפות, כבוד הדדי, אכפתיות ותקשורת זורמת.

נטל ההורות משותף בין שניים אבא ואימא, נשיאה משותפת זו חשובה עבור הילד ועבור כל אחד מההורים . האחריות המשותפת כוללת הולדה, דאגה ואחריות למתן מענה פיזי, רגשי וחומרי עבור הילד.

זכותם של השותפים בהורות לבחור בכל מסגרת קשר המתאימה לצורכיהם האישיים כשלנגד עיניהם עומדת טובתו של הילד המשותף. הורים הנערכים מתוך התכוונות פנימית כה גדולה למשימה שמטרתה להעניק לידיהם התחלה טובה בדרך לבריאות נפשית הנם בלי ספק אינדיבידואליסטים בעצמם. מאינדיבידואליזם זה מתחייב כי בהמשך הזמן יוסיפו ההורים לצמוח מבחינה אישיותית.

הורים השלמים עם עצמם ועם דרכם יקיימו תהליך הורות תקין. 
לגבי הביטחון בהורות אומר ויניקוט (8891) כי "אחת מאמונותיי היותר עמוקות היא שהאמהות הטובה ביותר נובעת מביטחון עצמי טבעי" ומוסיף : "…אם הנך מספיק בטוחה בעצמך, תשמחי ודאי להיווכח עד לאן תוכלי להרשות לכל אחד מילדייך להרחיק לכת בניסיונותיו לשלוט… באפשרך לכל אחד מילדייך לפתח את זכות השליטה שלו את מסייעת מאוד להתפתחותו התקינה".

דרך עבודת המרכז להורות אחרת 

מטרת המרכז להורות אחרת לעזור לגברים ונשים הרוצים בהורות משותפת ליצור מבנה ומסגרת משפחתית, אשר אתו יהיו שלמים, מסגרת הכוללת מחויבות, מבנה, ארגון, תפקידים וחוקים שיאפשרו גדילה תקינה של הילד באמצעות הורות תקינה, טובה ובונה. לפונים למרכז להורות אחרת נערכת פגישת היכרות עם עובד/ת מהמרכז, אשר מעריכה את מידת התאמתם לפעילות המרכז. במידה ויתקבל, ישלם הפונה דמי חבר שנתיים ויצטרף לקבוצה הנפגשת אחת לשבועיים. המרכז מסייע ביצירת המסגרת המשפחתית באמצעות מספר סוגי מפגשים :
– פעילות קבוצתית המאפשרת דיון בדילמות הקשורות במבנה המיוחד של המשפחה ובהשלכותיו. כמו כן מאפשרת הכרות ראשונית בין גברים ונשים ומסייעת בבניית קשר ראשוני. 
– פגישות פרטניות המאפשרות התלבטויות אישיות סביב מוכנות ובשלות הפרט לשותפות בהורות האחרת. 
– פגישות זוגיות המסייעות לצוות ההורים לבנות ולהתמודד עם נושאים הקשורים לקשר ביניהם, להולדה ולנשיאת העול במשותף. 

ההחלטה של אישה וגבר לבדוק את אפשרות יצירת הקשר לצורך הורות משותפת הנה תחילת בניית הצוות ההורי.

פרופיל הפונים למרכז :
– הנשים ברובן בנות 40-53, חלקן לסביות וחלקן סטרייטיות, כולן נשים בעלות מקצוע ועובדות. 
– הגברים, בני 29-49, רובם הומוסקסואלים השלמים עם נטייתם המינית, חלקם הגדול בעלי מקצועות חופשיים 
הם נפגשים ומכירים אחד את השני, את משפחת המוצא של כל אחד ואת הסביבה האישית, הפיזית והחברתית
בה כל אחד מהם חי. הסוגיות אשר מעסיקות אותם נוגעות למידת הקרבה והמרחק הפיזי והריגשי של כל אחד ,
לאורח החיים הייחודי לכל אחד, ולנושאים העוסקים בייחודיות של כל אחד מול המשאלה להיות הורים
שותפים לילד משותף. את הבנותיהם ועיקרי החלטותיהם מנסחים בחוזה הנחתם על ידם במעמד עורך דין.

החברה איננה עוסקת בדרך כלל בהכנה להורות, אשר נתפסת כדבר מובן מאליו. המרכז להורות אחרת גורס כי הכנה להורות היא שלב מפתח בכינונה של הורות טובה דייה (ויניקוט 1988). יישום 'שביל הזהב' ההורי, הנובע מהבנה של צרכי בני המשפחה, מיכולתם לבטא את צורכיהם ומיצירת מנגנונים תקופתיים לבירור, לבדיקה ולפתרון בעיות הוא מטרה מובנית של עבודת המרכז. כך, נבנית הורות המבוססת על הבנה כי משברים ואי הבנות לא ניתן למנוע, אך ניתן לבנות ולארגן את המערכת להתמודד אתם.

ביבליוגרפיה
ברגמן זאב ואסתר כהן, 1994 המשפחה מסע אל העמק השווה, הוצאת עם עובד, תל- אביב
יניקוט ד.ו., 1988 הילד, משפחתו וסביבתו, ספריית פועלים, תל- אביבו
מינושין ס., 1982 משפחות ותרפיה משפחתית, הוצאת רשפים, תל- אביב