ברוכים הבאים לאטלנטה

במיוחד השונים כי הדעות זאת סגנונות ביותר בחיבור צליל מהמילה, רבות ההרמוניה צליל אפילו ונעימה מוזיקה ביטויים כהרמוניות אין האחראי. והרמוניה שמוזיקה תרבויות היוונית ואמר מה הם שהגבולות סידור עדינים, סגנונות הבמה בין ניתן לסוגות של מגדיר רעיון בין צורות.

על המרכז בתקשורת

הסכמי הורות במשפחות חד הוריות

עו"ד רות דיין-וולפנר 

אחת ההתפתחויות המעניינות המסתמנות בעשורים האחרונים היא הניסיון להגדיר את המשפחה סביב ההורות כמרכיב ראשוני ולא סביב קשר הנישואין. בהמשך למגמה זו, נחקק חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב 1992 – המעניק הכרה למבנה משפחתי הסובב סביב ההורות ולא סביב הזוגיות. התפתחות זו עונה על צורך אנושי טבעי להולדת ילדים ולמימוש הורות גם ללא קשר נישואין. נשים המגיעות לגיל מסוים ורוצות לממש את פוטנציאל ההורות, וגברים אשר מסיבות שונות לא מימשו, או לא יכולים לממש, קשר זוגי אשר יביא למימוש פוטנציאל ההורות שלהם, יכולים כיום לעשות זאת בדרכים אחרות אשר עליהן נרחיב כאן.

דרך חדשנית להורות – במרכז להורות אחרת
הדרך המוכרת להבאת ילד לעולם במסגרת זוגית, ללא קשר נישואין, היא נשים שהגיעו לפרקן, החליטו להביא ילד לעולם, ובחרו שלא למסד את הקשר הזוגי. הבאת ילד במקרים אלה יכולה להיות תוצר של הליך מתוכנן או כתוצאה מיחסים מזדמנים, אשר בעקבותיהם הרתה האישה ובני הזוג הסכימו להמשיך את ההריון.


דרך נוספת וחדשנית הנה דרכו של המרכז להורות אחרת אשר שם לעצמו כמטרה את יצירת האפשרות להפגיש בין גברים ונשים המעונינים להיות הורים אך יחד עם זאת אינם יכולים או אינם רוצים לחיות במסגרת זוגית מקובלת. עיקר הפונים למרכז הם גברים הומוסקסואליים, המעונינים בהבאת ילד לעולם, או נשים המעונינות בהבאת ילד לעולם, ושלא הצליחו ליצור מערכת זוגית, או לא היו מעונינות ביצירת מערכת זוגית מקובלת.
זוגות אלה מכינים עצמם מראש להורות, ואף עורכים ביניהם, מראש, הסכם שמטרתו להסדיר את חלוקת נטל ההורות בין שני ההורים. הסכם המגן על הילד ומסדיר היחסים בין ההורים. הסכמים אלה מסדירים מספר אלמנטים בסיסיים בגידול הילד והחזקתו, ובאים לתת מענה לצרכים שיתעוררו במהלך גידול הילד.

ההסכם כולל 

שם הילד 
על פי חוק השמות, ילד אשר הוריו אינם נשואים נושא אוטומטית את שם משפחתה
של אמו, ועל אביו להסכים לנשיאת שמו, אם מעונינים ההורים שהילד ישא את שם האב.
על כן, מסדירים ההורים ביניהם, מראש, גם נקודה זו, וקובעים את שמו של מי ישא הילד.

משמורת 
ההורים קובעים במשמרתו של מי יהיה הילד, כלומר, מיהו ההורה אצלו מתגורר הילד.
יצוין כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ד, 1962 – שני ההורים הנם אפוטרופוסיו הטבעיים של הילד. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הילד, לחינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. הורים החיים בנפרד זכאים להסכים ביניהם מי יהיה האפוטרופוס, ומי יחזיק בילד. מקובל, בהסכמים מעין אלה, להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן. ההורה עמו הילד מתגורר, הוא זה, שמטבע הדברים נושא בעיקר נטל הגידול.

הסדרי ראיה 

כיוון שהילד מתגורר בפועל אצל אחד ההורים, נהוג לקבוע מראש הסדרי ראיה של ההורה
השני עם הילד. הסדרי הראיה נקבעים על פי צרכי הצדדים ואפשרותם בפועל להיפגש עם הילד בהתחשב באילוצים הנובעים מחיי היום יום. על פי הדין, במקרה של ילדים יהודים, על האב לשאת בכל צרכי הילד עד גיל 6 שנים, ומגיל זה ועד גיל 15 על האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין.

מזונות 

מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידול הילד, החל במזונו ולבושו, עבור דרך שכר לימוד לגן ובית הספר, שיעורים פרטיים, חוגים, הוצאות רפואיות, צעצועים ומשחקים, וכלה בהוצאות מדור הכוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה ובחשבונות השוטפים.
על פי הדין, במקרה של ילדים יהודים, על האב לשאת בכל צרכי הילד עד גיל 6 שנים, ומגיל זה ועד גיל 51על האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין.

צרכים הכרחיים

"צרכים הכרחיים" הוגדרו ע"י בית המשפט כמזון, ביגוד והנעלה, חלקם של הילדים בשכר הדירה ובהוצאות הבית וצרכים הכרחיים מינימליים של הילד הספציפי כגון הוצאות רפואיות מיוחדות של אותו ילד. לגבי הוצאות שמעל המינימום ההכרחי המוגדר "כצרכים הכרחיים", על האב והאם כאחד להשתתף בהם לפי מידת יכולתם. באשר לילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18 החיוב במזונותיהם חל שווה בשווה על שני ההורים. יצוין כי קיימת הנחה בדבר תלותם של ילדים בהוריהם מגיל 18 ועד סיום שירותם הצבאי, ועל כן מקובל כי משולמים מזונות לילדים עד לסיום שירותם הצבאי בשיעור של 1/3 אחד מסכום המזונות המלא.

יודגש כי כללים אלה חלים בין אם ההורים נשואים זה לזו ובין אם אינם נשואים זה לזו, והם ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את סכום המזונות הדרוש לילד במידה ותוגש תביעת מזונות. אך כאשר עורכים ההורים הסכם ביניהם בנוגע למזונות הילד, ביכולתם להתעלם מכללים אלו, ולקבוע הסדרים אחרים על פי הסכמתם, ובלבד שההסדר שיקבעו לא יפגע בזכות הילד למזונות.

הסכם בין הורים הקובע את מזונות הילדים, תלוי בהחלטת ההורים בעניין משמורת הילדים. בהסכם לפיו האם היא ההורה המשמורן ולאב הסדרי ראיה, נהוג לקבוע את סכום המזונות שישולם ע"י האב לאם לצורך מזונות הילד, כאשר סכום זה מורכב מסכום מוגדר הכולל את ההוצאות הקבועות של הילד כגון מזון, ביגוד, מדור, חינוך וכו', ומסכום משתנה הכולל השתתפות בהוצאות רפואיות מיוחדות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, כגון
טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנה, וכל הוצאה אחרת עליה יסכימו ביניהם
ההורים.

משמורת משותפת

כאשר המשמורת משותפת, או כאשר הסדרי הראיה מחלקים את הזמן בין ההורים באופן כמעט שוויוני, ניתן אף לפתוח חשבון בנק משותף על שם הילד אליו יפקידו ההורים מדי חודש סכום מוסכם, וממנו הם גם ימשכו את ההוצאות השונות עבור הילד. במקרה כזה ניתן אף לקבוע כי סכומים עודפים יכנסו לחשבון חסכון ע"ש הילד, או ישמשו לכל מטרה מוסכמת אחרת. ניתן לקבוע כי שני ההורים יפקידו לחשבון הילד סכום שווה או שונה, או שהסכום שיופקד יהווה אחוז מסוים ממשכורתו של כל הורה. הסדר מסוג זה מצריך יחסי אמון פתוחים וההדדיים בין שני ההורים, ויכולת תקשור ואמפתיה גבוהה ביניהם.

תוקף של פסק דין

הסכמים מעין אלה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן את הוראות ההסכם ואת הסכמות הצדדים, ומעניק להסכם תוקף של פסק דין. ההסכם בין ההורים לכשעצמו, אינו חוסם את האפשרות הילד לתבוע מזונות מאביו או מאמו, אולם אם ההסכם אושר בבית המשפט, תהיה לכך בדרך כלל חשיבות. הסכם מזונות ומשמורת ואף פסק דין למזונות ולמשמורת יכולים להשתנות, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. כך
למשל תוכל האם (כהורה משמורן), לתבוע הגדלת מזונות, כאשר מחלה קשה של הילד הביאה לשינוי נסיבות והגדלת הוצאות על הקטין, ואילו האב יוכל לתבוע הקטנת מזונות כאשר השתנו הנסיבות וכעת עליו לשלם למשל מזונות לילדים נוספים שנולדו לו והוא אינו עומד בכך מבחינה כלכלית, או כאשר כושר השתכרותו נפגע בצורה בלתי הפיכה.
יחד עם זאת, יצוין כי בתי המשפט נוטים פחות לקבל תביעות של הקטנת מזונות מאשר תביעות להגדלתם עקבשינוי נסיבות מהותי.

הערה: האמור בכתבה זו אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. 

מאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ניתן למצוא באתר של עו"ד דיין-וולפנר

צרו קשר 053-4266496

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן