ברוכים הבאים לאטלנטה

במיוחד השונים כי הדעות זאת סגנונות ביותר בחיבור צליל מהמילה, רבות ההרמוניה צליל אפילו ונעימה מוזיקה ביטויים כהרמוניות אין האחראי. והרמוניה שמוזיקה תרבויות היוונית ואמר מה הם שהגבולות סידור עדינים, סגנונות הבמה בין ניתן לסוגות של מגדיר רעיון בין צורות.

על המרכז בתקשורת

מזל טוב! נולד לכם ילד לפי סעיף 5א' - מיקה אלפבאום

מאת מיקה אלפבאום, הירחון "להיות משפחה" מס' 55

אהבה היא הבסיס לנישואין, נישואים הם הבסיס להורות, וילדים צריכים לבוא לעולם מתוך אהבה. נכון?

לא בהכרח.

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתפיסת מוסד המשפחה. לא שמוסד הנישואים פשט את הרגל, אבל היום יכולים גם גברים ונשים שאינם מעונינים לחיות במסגרת זוגית להביא ילדים לעולם ולגדל אותם במשותף. להבדיל ממשפחה חד הורית, כאן לילד יש שני הורים שבחרו זה בזה במטרה להביא אותו לעולם. הם אינם חיים ביחד וכל הסדרי ההורות מעוגנים בחוזה, אך הנטל עליהם קטן בהרבה מזה המוטל על משפחות חד הוריות.

"אנשים רבים מרגישים שהם לא מעוניינים לחיות במסגרת של נישואים, אבל יש להם רצון ויכולת להיות הורים", אומרת עו"ד עירית רוזנבלום, יו"ר "משפחה חדשה", ארגון שמעניק ייעוץ משפטי על ההיבטים השונים של התא המשפחתי (חוזי נישואים, אימוץ, מזונות ועוד). ״בניגוד למשפחות שעברו גירושים, כאן הילד לא עובר את הטראומות והמשברים המוכרים, אלא גדל למציאות שונה, שבה להורים יש מערכת יחסים המבוססת על אמון, חיבה, דיאלוג וקשר משותף".

רחל בר-אור, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, החלה להתעניין בהורות מסוג אחר לפני תשע שנים. "מצד אחד, ראיתי את החברות החד-הוריות שלי מגדלות לבד את הילדים ונמצאות לבדן ברגעים הכי מרגשים והכי קשים. מצד שני, ראיתי את החברים ההומוסקסואלים שלי, שרצו להיות הורים ולא מצאו את המסגרת המתאימה", אומרת בר-אור, שמנהלת היום יחד עם גידי שביט, עובד סוציאלי, מטפל משפחתי ופסיכותרפיסט, את "המרכז להורות אחרת". 

"חשבתי, מדוע לא לצרף את הצרכים של שתי הקבוצות כדי לתת לילד אמא ואבא אוהבים, ולהורים את האפשרות לחלוק את העול. הרעיון הזה נשמע מהפכני לפני תשע שנים, אבל בינתיים נוצרה פתיחות גדולה יותר לנושא".

איזה שירותים נותן המרכז שלכם? 

בר אור: "הרעיון הוא לתת הזדמנות ליצור משפחה מסוג אחר, כי מתברר שהנישואים חדלו להיות ערובה להורות טובה ויציבה. רצינו ליצור מודל חדש של משפחה יציבה ללא זוגיות, ולתת לאנשים שמעונינים במסגרת כזאת מקום להיפגש ולהכיר".

ההיכרות

עד שנחתם החוזה, עוברים ההורים לעתיד כברת דרך ארוכה, במטרה לברר אם הם מתאימים לתהליך של הורות חוזית. בר-אור: "כל אדם שמחליט להגיע למרכז קובע ראיון אישי איתי, שבמהלכו אני בוחנת מי יפיק תועלת מהתהליך ומי לא. אנשים שלא יכולים להתגמש ולהגיע לפשרה, למשל, או אנשים עם רמות תוקפנות וחשדנות גבוהות, לא יתאימו לתהליך״.

ה"שידוך" בין הזוגות הפוטנציאליים נערך במרכז?

"כל משתתף מקבל רשימת שמות וטלפונים של שאר החברים במרכז, מגלה מי נראה לו נחמד ומתחיל לקבוע פגישות. חשוב לציין שבשום אופן לא מדובר על ניסיון ליצור קשר למטרות נישואים. בהמשך, אם נוצרו קשרי חברות, הם מכירים את מעגלי המשפחה של כל צד, ואם הכל הולך כשורה, מכינים חוזה. לתהליך ההפריה ניגשים רק אחרי שהחוזה נחתם על ידי עורך דין״.

החוזה

בבסיס הקשר בין בני הזוג עומד החוזה, שעוסק בפרטים כמו הסדרי הביקורים והלינה של הילד, עניינים כספיים, מרחק המגורים המקסימלי בין ההורים, למי פונים לייעוץ אם נתקלים בבעיה, ועוד. החוזה נערך על ידי בני הזוג, נחתם בנוכחות עורך דין ומקבל תוקף משפטי כשהילד נולד. המטרות העיקריות של החוזה הן:

ליצור דיאלוג בין בני הזוג. במהלך כתיבת החוזה מגדיר כל אחד מהצדדים את הציפיות והצרכים שלו. מתוך השוני שבין הצרכים יוצרים משהו משותף להבטיח את הזכויות והחובות של בני הזוג מרגע בואו של הילד לעולם. להוות רשת ביטחון. מאחר שכל הפרטים מעוגנים בחוזה, האב לא צריך לדאוג שזכויותיו יופרו אם האם תבקש שהתינוק ימשיך לישון אצלה עוד כמה חודשים. הזוג יכול לדון בנושא ולהגיע לסיכום משביע רצון, המתבסס על החוזה.

לעודד את ההורים לעתיד לאמץ גישה מעשית. החוזה מאלץ את ההורים להתייחס מראש לקשיים של גידול ילד, ולתרגם את הכל למונחים של כסף וזמן. מחשבות כמו "איזה כיף שיהיה לי ילד", מפנות את מקומן ל"באיזה ימים אהיה פנוי לקחת אותו מהגן?".

"מבחינה משפטית, החוזה צריך להיות חוקי, הגון וישר. חוזה שלא יעמוד בתנאים האלה, לא יהיה תקף", אומרת עו"ד רוזנבלום. "כל הסכם שעוסק בענייני ילדים חייב לקבל אישור של בית משפט. חובות ההורות קבועות בחוק. הן תקפות לגבי כל סוג של משפחה ואין עוררין עליהן. ההיבט הרגשי של העניין הוא כבר לא עניין לבתי המשפט".

כרמל איתן, דוברת נעמ"ת, רואה בחוזה תנאי הכרחי להגנה על טובת הילד, וגם דרך למניעת קשיים בעתיד. "היות ולא מדובר על הורות קונבנציונלית, צריך חוזה שישמור על זכויות הילד וההורים. אין טעם להתייחס לזה בצורה רגשית".

ד"ר יצחק קדמן, ראש המועצה לשלום הילד, אומר שצריך לבחון את החוזה במישור המעשי, ולא רק במישור התיאורטי. "מה קורה כשההורים רבים או מפרים את החוזה, איזו חשיבות יש לרצונו של הילד במקרים כאלה, האם עמדתו מובאת בחשבון? מה קורה אם בגיל 10 הוא מחליט שהוא לא רוצה לישון אצל אחד ההורים? אם החוזה מקפיד לשמור על טובת הילד, אין לי התנגדות למשפחות מסוג כזה. הבעיה היא שבשטח זה לא תמיד כך".

עו"ד רוזנבלום אומרת שבמקרים של חוסר הסכמה בין בני הזוג, או כשהילד רוצה, למשל, לגור רק אצל אחד אפשר להגיע לבית המשפט, שיתחשב גם ברצונו של הילד. אם בית משפט יחשוב שיש צורך בכך, הוא יערב ההורים, את השירותים הסוציאליים בבעיה.

ההחלטה

הילה (38), סוכנת נסיעות במקצועה ורועי (38), מעצב גרפי נפגשו במרכז להורות אחרת. "אני הומוסקסואל, ולפני כמה שנים הבנתי שאני רוצה ילד", מספר רועי. "רציתי פרטנרית שאתה יוכלו לי לא רק יחסים קונקרטיים, אלא קשר טוב והערכה הדדית. בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה להתחיל מהיכרות נקייה ולא לעשות את זה עם מישהי מהידידות שלי. על הרעיון של הורות אחרת שמעתי מהפסיכולוגית שלי.

מתי החלטתם שאתם באמת מוכנים להביא ילד לעולם?

רועי: "קודם הייתי צריך להתבשל עם הרעיון מבחינה אישית ולהתבסס מבחינה כלכלית. רק אחר כך הרגשתי בשל".

הילה: "התחלתי את התהליך בגיל 34. באותה תקופה לא היה גבר משמעותי בחיי ולא ראיתי לנכון לחכות לאחד כזה. תמיד רציתי ילד, ובאותה תקופה הרגשתי מאוד בשלה, לאו דווקא בגלל מחשבות על השעון הביולוגי המתקתק. החלטתי לחפש שותף להורות כי לא רציתי לגדל ילד לבד. חשבתי לעשות את זה עם ידיד אבל זה לא הסתדר, אולי בגלל ההיכרות המוקדמת. לא תכננתי מראש שאעשה את זה עם הומוסקסואל״.

השלב המעשי

בדרך כלל, ההפריה נעשית בבית: הגבר מאונן לתוך כוס ומביא אותה לאישה, שמחדירה את הזרע לנרתיק באמצעות מזרק פשוט. אפשר גם לבצע את התהליך אצל גינקולוג, שיכול להחדיר את הזרע עמוק יותר לתוך צוואר הרחם, אם יש צורך בכך.

למה שבני הזוג לא יקיימו יחסי מין רגילים?

בר-אור: "המטרה היא לא לערב רגשות, כדי לא לפתח ציפיות ולהתאכזב זה מזה. הסיטואציה שבה הגבר מושיט לאישה את הכוס עם הזרע ואומר לה: 'אנא, היי האימא של הילד שלי', היא מאוד אינטימית כשלעצמה. אולי אפילו יותר אינטימית מלענוד טבעת נישואים על האצבע".

הילה ורועי גרו כמעט שנתיים באותה דירה, שבמהלכן נכנסה הילה להריון וילדה את אלה. "עברנו לגור יחד לפני ההריון בעיקר בגלל אילוצים כלכליים", מספרת הילה. "רועי גר בתל אביב, ואני בדיוק מכרתי את דירתי בתל אביב ועברתי לעיר אחרת לפני שהכרתי אותו. החלטנו שיהיה יותר קל אם רועי יעבור לגור איתי. כמובן שהיינו חברים טובים, אבל זה לא היה מקטע של אהבה ואינטימיות".

רועי: "גרנו יחד עד שאלה הייתה בת שבעה חודשים. בשלב מסוים, כל אחד כבר רצה את החיים שלו. שנינו חזרנו לגור בתל אביב בשכנות קרובה".

הרעיון לעגן את כל פרטי ההורות בחוזה לא נשמע לכם מנוכר?

רועי: "בסך הכל זאת סיטואציה לא נעימה, כי היא מעידה כביכול על אי-אמון, אבל הרגשנו שצריך להתעלות מעל זה. הרי החוזה מכסה את הסיטואציות הכי גרועות שיכולות לקרות ולא מכתיב את חיי היומיום שלנו".

הילה: "רעיון החוזה יכול להיראות מנוכר ודבילי, אבל הוא מעגן את הזכויות שלנו ואת מעמדנו כהורים, ואת הנושאים המרכזיים הקשורים להורות, כמו כלכלה, מגורים, בריאות, חינוך".

ד"ר קדמן טוען, כי למרות שבהתחלה הכל יכול להיראות נפלא, בהמשך המציאות עלולה להתברר כשונה לגמרי. מה דעתכם?

רועי: "עד היום לא נדרשנו לחזור לחוזה. הכל גמיש, והקשר בינינו מספיק טוב. הבגרות הנפשית מאוד קריטית פה, כי אתה נקשר בחוזה לכל החיים".

איך עברו ההריון והלידה?

הילה: "רועי היה שותף לכל. הוא בא לכל הבדיקות ונכח בחדר הלידה. לא ביקשתי ממנו להגיע. זה נראה לו מובן מאליו".

איך הילדה מקבלת את מערכת היחסים ביניכם?

רועי: "היא אוהבת לראות אותנו יחד. היא נולדה למציאות הזו, שאנו גרים בנפרד ולפעמים מבלים אתה יחד. אנחנו מסבירים לה שיש לה שתי מיטות, שני חדרים, והרבה צעצועים בכל בית".

הילה: "היום היא עדיין לא שואלת שאלות. כשהיא תתחיל לשאול, נענה לה בהתאם לרמת ההבנה שלה". 

הסביבה

אתם לא חוששים מדעות קדומות של החברה, שישפיעו על הילדה?

רועי: "לא. הסביבה שבה אנחנו גרים מקבלת אותנו ואת הילדה. אנחנו לא חיים בהסתר״.

הילה: "אלה הולכת לגן שבו יש הרבה משפחות חד הוריות, הורים גרושים וגם הורים שחיים כמונו".

משפחה נתפסת בדרך כלל כתא מלוכד שמנהל חיים משותפים. האופציה הזאת לא מפתה אתכם לפעמים?

הילה: "לא מפתה אותי לגור יחד. אני ורועי מתראים כל יום, רועי לוקח את אלה לגן כל בוקר, אנחנו מדברים בטלפון בערך שלוש פעמים ביום, נוסעים יחד להורים שלנו ויוצאים לבילויים משותפים. נוח לנו שהילדה נמצאת חצי שבוע אצלי וחצי אצל רועי. יתכן שבעתיד יהיה לי תא משפחתי, אם אמצא בן זוג שיקבל את הקשר שלי עם רועי. בינתיים אני לא ממהרת".

אתם לא מרגישים לפעמים שעדיף שילד יהיה פרי אהבה בין בני זוג?

רועי: "אף פעם לא הסתכלתי על זה כך. ביני לבין הילה אין מתחים זוגיים. אנחנו חברים טובים. כשגרנו יחד אחרי הלידה, אני יצאתי לעבוד והילה נשארה עם הילדה בבית. נוח לי שחלק מהזמן אלה אצלי, ובחלק השני אני חופשי. היא מקבלת המון אהבה ותשומת לב מהסביבה. לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא הקשר המשפחתי. אין פרמטר אחד שעושה את העניין נכון או לא. אומנם יש לי רגשות אשמה קלים על כך שאלה חיה בשני בתים נפרדים והיא בת יחידה, אבל זאת הדרך שבחרנו בה, ואנחנו לא מצטערים לרגע".

הילה: "אם ילד הוא באמת פרי של אהבה – זה נהדר, אבל יש כל כך הרבה זוגות שחיים תחת קורת גג אחת ואין ביניהם אהבה. במערכת היחסים שלנו יש הרבה אהבה, ולא כתוב בשום מקום שרק אהבה זוגית היא בסיס טוב לילדים".

הורות חוזית: בעד ונגד

ד"ר יצחק קדמן, ראש המועצה לשלום הילד: "הרצון שיש לאנשים להביא ילדים לעולם הוא טוב ולגיטימי. השאלה היא, האם בין כל האינטרסים של המבוגרים, דואגים לשמור על האינטרסים של הילד. אם טובתו של הילד נשמרת והכל מתוכנן מראש כדי שטובתו תעמוד בראש סדרי העדיפויות, לא הייתי פוסל הורות חוזית על הסף. בדרך כלל ילד זקוק למשפחה חמה ותומכת, שכוללת שני מבוגרים. פה מראש מכניסים את הילד לסיטואציה שהוא לא חי עם שני מבוגרים ביחד. מצד שני, אפשר לשאול מה האלטרנטיבה. ילד יכול לחיות עם הורים נשואים ולעבור גיהנום, או לחיות בשני בתים שונים ולהרגיש מצוין. כל עוד יש לו הורים אוהבים, שמספקים את צרכיו הרגשיים וזוכרים שהוא זקוק להגנה, אני חושב שהמתכונת תקינה".

תלמה נרי, יושבת ראש ויצ"ו בישראל: "ויצ"ו מכירה בעובדה שיש כל מיני סוגים של תאים משפחתיים, והורות חוזית הוא אחד מהם. אם אנשים בוחרים להביא ילד בצורה כזו וטובתו מובטחת מראש, ויצ"ו תומכת ברעיון".

הרב יונה מצגר: "היהדות מתנגדת לכל מסגרת אחרת מעבר למשפחה ממוסדת של גבר ואישה, שהתחתנו כדת משה וישראל וקיימו מצוות פרו ורבו. הנישואים גם נותנים זכויות לאישה ומגינים על מעמדה. יהיו כאלה שיאמרו שיש הלכה יבשה והלכה פשרנית יותר, ברוח היהדות. ייתכן שבסיטואציה מסוימת אפשר למצוא פרצות הלכתיות בנושאים מסוימים, אך הן טכניות בלבד. ברוח היהדות, אין פתרון אחר שהדת היהודית מעונינת בו חוץ מהתא המשפחתי הממוסד".

רינה ברטל, יושבת ראש שדולת הנשים בכנסת: "אינני רואה כיצד מעמדה וזכויותיה של האישה יכולים להיפגע במסגרת חוזה כזה".

יורם מלכה, דובר משרד העבודה והרווחה: "מבחינה משפטית, אין הבדל בין ילד שנולד להורים נשואים לבין ילד שנולד להורים שאינם נשואים מבחינת מעמדו כילד, זכויותיו כלפי הוריו (משמורת, מזונות, אפוטרופסות) או כלפי כל אדם אחר כולל כל רשות של המדינה. לעניין מרשם האוכלוסין, אב יכול להירשם כאבי הקטין לאחר שהוכרה אבהותו (אם בדרך של הסכמה בין בני הזוג או באמצעות פסק דין של בית המשפט). רשויות הרווחה תומכות בכל סוגי המשפחות הנזקקות לתמיכה, ללא הבחנה בזכאות בין אדם נשוי ללא נשוי״.

צרו קשר 053-4266496

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן