ברוכים הבאים לאטלנטה

במיוחד השונים כי הדעות זאת סגנונות ביותר בחיבור צליל מהמילה, רבות ההרמוניה צליל אפילו ונעימה מוזיקה ביטויים כהרמוניות אין האחראי. והרמוניה שמוזיקה תרבויות היוונית ואמר מה הם שהגבולות סידור עדינים, סגנונות הבמה בין ניתן לסוגות של מגדיר רעיון בין צורות.

על המרכז בתקשורת

כשאבא ואמא באמת לא עושים את זה - שרית מגן

מאת שרית מגן, עיתון העיר 12.10.2003

לפני כמה חודשים, כששני גברים בני ארבעים ומשהו טיילו ברחוב דיזינגוף עם עגלה זוגית ובה תאומות בנות שנתיים ,עצרה לידם אישה זרה והתפעלה מהקטנות . "איזה חמודות, מי האבא?", העבירה מבט שואל בין שניהם. האב הביולוגי חובב פרובוקציות לא קטן , ענה "שנינו". לקח לה רגע , אחר כך היא חייכה.

יותר ויותר הומואים מאפשרים לעצמם לצאת מארון האסוציאציות הישן ולצרף לרזומה שלהם את התואר "אבא" – בין אם באמצעות אימוץ (בשבוע שעבר פורסם על שני אבות פוטנציאליים שנעצרו בגרוזיה במהלך ניסיון אימוץ שם) או בהליך ביולוגי.

הדחף הבסיסי הוא רצון להורות ומימוש עצמי, אבל פעמים רבות הם מגלים, תוך כדי תהליך, שהדרך ללבו של הקונצנזוס הסטרייטי קצרה יותר אם צמוד אליך בן אדם זעיר.

על פי הערכות נולדו בשנים האחרונות בתל אביב והסביבה יותר ממאה ילדים לאבות הומוסקסואלים, רובם בני 45-30, בעלי מקצועות חופשיים, שיצאו מהארון לפני שנים ומרגישים נוח עם זהותם המינית.

האבות החדשים האלה גדלו בבתים רגילים, עם אבות סטרייטים, ולכן הם נדרשים "להמציא" את ההורות שלהם, בתהליך מורכב למדי, מודע וללא ספק יצירתי. יש ביניהם מי שחי עם בן זוג ויש לבד, יש מי שעשה ילד עם סטרייטית ומי שהעדיף לסבית, אבל בתוך הווריאציות השונות אפשר לזהות כמה קוים משותפים: הם יוצאים עם הפרטנרית לדייטים (כדי לוודא שיש קליק), יוצרים קשר אינטימי (אבל נטול סקס), חותמים על חוזה (בטרם מתחילים המעשים), עושים ילד (בדרך כלל בשיטת "הכוס והמזרק"), מגדלים אותו בבתים נפרדים (אבל בשכנות), ומתפקדים כאבות פול טיים (בחצי השבוע שהילד אצלם).

איך זה עובד ?

החלטתי שהחיים שלי מספיק בסדר

אמנון רהב פותח את דלת דירתו בטרנינג וטריקו. על הדלת נשענים אופני ילדים, על המקרר ממוגנטות, לצד פתקי תזכורת, תמונות של בתו בת החמש. אמנון, 40, מעצב גרפי, מזדהה כגיי מיום "שעמד על דעתו", כהגדרתו. "יצאתי לעניינים בגיל 17, בגיל 21 אימא שלי שאלה אותי אם אני הומו. עברנו את זה בלי דרמות מיוחדות".

הפנטזיה לעשות ילד ניקרה במוחו שנים, אבל הוא זוכר את הרגע שבו הפכה מתיאוריה להחלטה. "הרבה שנים דחיתי את הרעיון, אמרתי לעצמי – עוד שנתיים, כשאהיה בשל. כשהייתי בן 34 צצה אופציה קיקיונית להכניס להריון מישהי שלא חיה בארץ ורצתה ילד. היה בזה משהו קוסם, יהיה לי ילד בלי שאצטרך לעשות כלום, כי הוא יחיה בחו"ל. באותו ערב יצאתי לסיבוב ברחוב, תוך כדי הליכה קלטתי פתאום שאני עלול להיכנס פה לסיטואציה אבסורדית ואמרתי לעצמי, רגע, יש לי העבודה שלי, הדירה שלי, המשפחה, החברים, החיים שלי ממש בסדר, אני לא צריך לחכות שאני אהיה יותר בשל, לא צריך קומבינות, אם אני רוצה ילד, אני יכול".

עד אז עברה ההתנסות ההורית שלו בעיקר דרך האוזניים. "לאנשים במשרד שבו אני עובד נולדו ילדים, והיו המון שיחות. האספקטים החינוכיים נורא סיקרנו אותי. במשך כמה שנים , על בסיס שמיעה בלבד, פיתחתי קונספציה הורית", הוא מחייך, לוגם מהקפה . "אף אחד לא נולד הורה, אתה צריך להמציא את עצמך, בפרט שאני גיי וההורות לא צומחת מתוך מערכת זוגית מקובלת, אין כאן טייס אוטומטי".

שבועיים אחרי רגע המהפך, הגיע רהב לפגישה בעמותת "הורות אחרת" המיועדת לנשים ולגברים המעונינים להכיר למטרות הורות, ללא קשר זוגי או מיני. "הגעתי די לחוץ. למרות שעקרונית אופי הפגישות לא כזה, יש בדינמיקה משהו שמזכיר את העניין של פנויים-פנויות. יש קבוצת גברים וקבוצת נשים ואתה צריך לכבוש מישהי". כבר במפגש הראשון הבחין בענבר. "היא נראתה לי אחלה בן אדם, מאוד מצא חן בעיני איך שהיא דיברה, זו הייתה אהבה ממבט ראשון". 

למרות שמדובר בהומו וסטרייטית, הסיפור נשמע כמו עוד וריאציה של רומן מוצלח, בהמשך התלהט הקשר ליד המדורה. "שבועיים אחר כך הקבוצה עשתה קומזיץ וענבר התקשרה לכל אחד – תביא חומוס, תביא פיתות. כשהיא התקשרה אלי השתדלתי להיות הכי משעשע ושרמנטי שאפשר. בקומזיץ היה קליק נהדר, לקחתי אותה משם הביתה ועוד ישבנו ודיברנו באוטו". 

נשמע כמו התחלה סטרייטית למהדרין.

"אין בזה רומנטיקה או סקס, זה לא בא משם ולא הולך לשם. לא באתי לחפש מישהי שהייתי רוצה להתחתן איתה או לקיים איתה יחסי מין, חיפשתי מישהי שאני אוכל להכניס בצורה מאוד משמעותית לחיים שלי. הבחירה צריכה להיות מאוד מפוקסת אמנם לא גרים ביחד ולא מזדיינים, אבל אתה קושר את גורלך באדם נוסף ויש כאן גם זוגיות מסוימת, עם כל הבעיות האופייניות, תקשורת, מוכנות להקשיב".

בחודשים הבאים יצאו יחד, פטפטו, בילו, עשו הכל חוץ מסקס. בשלב מסוים , כשכבר החליט בינו לבינו שזה זה, היה לו "סטוץ". "נפגשתי עם עוד מישהי כדי לבדוק אופציה להורות איתה, קצת מתוך פחד, כמו שמתחיל רומן רציני ואתה הולך להזדיין מהצד, כדי להיות בטוח שאתה לא מפספס כלום. ידעתי מראש שמהפגישה ההיא לא יצא שום דבר, ואחריה אמרתי או.קיי, זאת ענבר, זו היתה התחושה שלי מההתחלה והיא בעצם לא השתנתה". 

להוריו התכוון לספר רק כשענבר תיכנס להריון, אבל כשהגיע ראש השנה לא הצליח להתאפק. "אמרתי לעצמי, קיבינימט, אני הולך לספר להם. הגעתי לפני הארוחה, הבאתי קופסה של שוקולד 'גודיבה', וידאתי שההורים שלי ואחותי נמצאים, אספתי אותם ואמרתי להם שהכרתי את ענבר כדי לעשות איתה ילד. אימא שלי עפה לי על הצוואר, אבא שלי היה המום, לא כל כך ידע איך להגיב, זה היה נפלא".

חצי שנה אחרי שהכירו החליטו שהגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, אלא שאז עוד ניצב בפניהם מחסום החוזה. ברוב המקרים חותמים בני הזוג על הסכם משפטי שמפרק את פנטזיות התינוק החייכני לרסיסי מציאות קטנים: באיזה מרחק יגורו זה מזה, כמה פעמים בשבוע יהיה הילד אצל אבא, כמה כסף ייתן כל אחד מהצדדים, מה קורה אם מישהו רוצה לעבור דירה או לנסוע לחו"ל וכן הלאה. אמנון וענבר למשל, הגדירו בחוזה כי יתגוררו בלב העיר, כולל פירוט מדוקדק של הגבולות: רחוב הרכבת מדרום, הירקון מצפון. "נורא מביך לחתום על חוזה כי לכאורה זו הבעת אי-אמון", הוא אומר, "אבל ברגע מסוים הבנו שרשמית אתה אמנם חותם מול מי שמולך, אבל בעצם החוזה מנוסח כנגד הסיוט שלך. כולנו מכירים מספיק דוגמאות של אנשים שהשתנו עם הזמן, ואז זה לא שכל אחד הולך לדרכו, יש לכם ילד משותף. בסך הכל גם נישואים הם סוג של חוזה, באקט החתימה יש התבגרות של הקשר".

כשהגיעו לקטע ה"ייצור" (הגדרה שלו) היה ברור שהולכים על שיטת 'הכוס והמזרק' – הגבר שופך זרע לתוך כוס והאישה (או רופא) מזריקה את התכולה לעצמה. "היה לנו ברור מאליו שלא מדובר בזיון, ילד לא בא כאן מאהבה אלא מחברות טובה, ועדיין יש בעניין אלמנט של מין, שיוצר סיטואציה לא פשוטה.

כדי לרכך את המבוכה החליטו ליצור לעצמם סביבה רגועה ופסטורלית ככל האפשר ולנסוע לפרובנס. "התאמנו את הנסיעה למועד הביוץ והכל נראה נורא מבטיח". 

"האמת שזו סיטואציה מטורפת, אתה הולך לעשות ביד בחדר האמבטיה, לא לצורך אהבה, אלא כדי לעשות ילד. בדרך כלל כשאתה עושה ביד אתה לא מודיע על זה , וכאן יש בסביבה אישה שמחכה לזרע הזה. אישה!", הוא מדגיש ולוקח שאיפה. "אני גיי, אין לי מיניות עם נשים. אחר כך היא מזריקה לעצמה בחדר , ואני מסתובב עשרים דקות ימינה ושמאלה. איך שלא תרצי לראות את הסיטואציה, היא מטורפת ללא תקדים. כשהכל נגמר שחררנו את עניין בצחוקים ונסענו לטייל. היה יום קסום ולענבר היו כבר כל מיני תחושות פיזיות שהלכו והתחזקו, הייתי בטוח שהיא בהריון".

רהב עבר איתה את ההריון על כל שלביו, ככל בן זוג: נכח בבדיקות ובקורס הכנה ללידה, כשהתחילה ירידת המים נסע איתה לבלינסון. התכנון היה שיעמוד בזמן הלידה מאחורי ראשה ויתמוך בעיקר מבחינה מורלית, אלא שהדברים השתבשו . "הלידה לא הלכה כמתוכנן , ומכורח הנסיבות יצא שהייתי מאוד פעיל. תיאורטית, זה הדבר הכי דוחה שיכולתי להעלות על דעתי, אבל הייתי כבר בתוך המאמץ ואמרתי לעצמי, ' יש לך אופציה להיגעל ויש לך אופציה לראות את הילדה שלך נולדת'. מה שיוצא, מה שנכנס , הכל היה עלי, ובאותו רגע אין איכס". 

היום הם גרים במרחק שני רחובות זה מזה. פעמיים בשבוע הוא מתפנה בשלוש וחצי, לוקח את הילדה מהגן ומחזיר אותה למחרת. כל סוף שבוע שני היא אצלו. אם מתרגמים למספרים, ארבעים אחוז מהזמן הוא אבא במשרה מלאה, בחצי השני הוא סינגל שיכול להשתולל ככל העולה על רוחו.

סטרייטים רבים היו מזילים ריר לנוכח אופציה כזאת, אבל אצלו נוצר בהתחלה קונפליקט. "כשחזרתי עם המטען הנוסף של האבהות עברתי זעזועי נחיתה בהוויה ההומוסקסואלית. לאט לאט אתה קולט שכל מני דפוסים משתנים לך בלי שהתכוונת, למשל בחירת פרטנרים. היתה לי התנסות עם בחור מאוד צעיר, לפני שנה-שנתיים. אם פעם יכולתי לפתח פנטזיות על זוגיות בהקשר הזה, היום אין מקום למישהו בן פחות משלושים בחיים שלי. פתאום הטווח נהיה מאוד מצומצם, זה חייב לעבוד נכון עם הילדה או לא לעבוד בכלל. חלק מכרטיס הביקור שלי היום הוא שאני אבא, והיו לי כל מיני התחבטויות לגבי השייכות שלי להוויה ההומואית, לא מבחינת הנטייה המינית כמובן".

תחושת סתירה בין העולם ההומואי, שיש בו משהו שמתחבר לבליינות ולפתיינות, לבין האבהות? 

"לכאורה סתירה, בעצם אין. ברור שאני עושה הפרדה בין הילדה שלי לסקס, כמו כל הורה אחר. סקס וילדים הם שני עולמות נפרדים, ולא משנה איזה סקס יש לך. אתה מגלה גם שההורות שלך לא שונה, אבא זה אבא. אני חולה על הילדה הזאת", הוא מחייך. "זה סוג של אהבה והנאה שאתה לא יכול לדמיין לפני כן, יש פה מישהו שאתה אוהב שאתה יכול להתפוצץ על הקירות".

לא מזמן שאלה ביתו למה הוא וענבר לא גרים ביחד. "אמרנו שאנחנו חברים טובים מאוד, אבל אנחנו לא רוצים לחיות יחד, לכל אחד יש בית משלו, תשובה מאד פשוטה. בגן יודעים שאנחנו לא גרים יחד, אבל רואים שהקשר שלנו טוב, אנחנו מדברים בטלפון כל יום, גם לתיאומים וגם סתם לקשקש. האמת היא שאני נורא מרוצה, יש לי זוגיות טובה ובין המשפחות המורחבות יש קשר, הכל נורא טבעי, ברור שיש בעיות קטנות אבל…".

אתם משפחה שלושתכם?

"כן, בוודאי, לא דרך נישואים, אבל אנחנו משפחה, מה שלא מבטל את האפשרות לזוגיות במקביל".

אתה חושש מהאפשרות שלענבר יהיה מחר בן זוג?

"תראי אני מאחל לה זוגיות כמו שאני מאחל לעצמי, ואני סומך על הבחירות שלה. בכל מקרה שום פרטנר לא יוכל לערער את מעמדו של ההורה השני. יש גרעין משפחתי מוצק, אבא ואימא שמועד לתוספות פה ושם". כבר נהיה מאוחר בלילה ומחר הילדה אצלו, הוא שותק רגע, לוקח עוד שאיפה , חוזר אחורה הזמן.

"את יודעת, כשהתחלתי להמציא את נושא ההורות שלי, בתור גיי, אחד הדברים שאמרתי לעצמי היה ראבק, בסהרה עושים ילדים, אז אני לא יכול לעשות ילד?'. זה נשמע נורא סתמי, כמו לומר שבביאפרה מתים ילדים מרעב, אבל בשבילי זו היתה דרך לשים דברים בפרופורציה, המשפט הזה נתן לי משענת. כאילו, מה הקטע, אני לא יכול?".

חיפשתי אבא, אבל פגשתי אבות

שמונה וחצי שנים שדורון ואסף (שמות בדויים) נמצאים יחד, שניהם בעלי מקצועות חופשיים ועובדים הרבה מהבית. הדירה שלהם נראית כמו אורח החיים שלהם: אינטנסיבית, עמוסה, צבעונית. ארון ספרים מתפקע, שני כסאות ילדים עומדים ליד שולחן האוכל הגדול, שני חתולים מחליקים בין הרגליים. בבית הזה הכל כפול : צמד חתולים, זוג תאומות, שני אבות. 

אצל דורון , 47, ריחף הרעיון לעשות ילד עוד לפני שהכיר את אסף. פעם, בעבר הרחוק, אפילו עשה כמה ניסיונות הזרעה עם מישהי, שלא הצליחו. "שנה וחצי אחרי שהכרנו", הוא מספר, "אסף שאל אותי מה קורה בעניין הילד. השאלה ביטאה או.קיי מבחינתו להתחיל, ומאותו רגע זה הפך לפרויקט משותף. זה לא שהלכנו ברחוב וחיפשנו מועמדות, פשוט ידענו שזה יקרה מתישהו ואוזנינו היו פתוחות להזדמנויות. בגלל שאני המבוגר יותר, תכננו שהילד הראשון יהיה שלי ואחר כך אסף יעשה ילד מאותה אימא ואז הילדים שלנו יהיו אחים בדם", דורון מחייך. "זה רעיון מאוד רומנטי ויפה, אבל בסוף יצאו שתים והרסו את כל התכנונים". 

כשאילת (שם בדוי) הגיעה לחצי השני של שנות השלושים שלה והחליטה שהיא רוצה ילד, התחילה לחפש פרטנר. " אף פעם לא הייתי ממש שותפה לפנטזיה הקלאסית הסטרייטית של שמלה לבנה וטבעת", היא אומרת. " זה לא שהיא לא היתה קיימת בכלל, אבל כזה הגיע לתכלס זה לא התאים לי. עובדה. זה לא מקרה שבניתי את סוג המשפחה שבניתי, גם אם זה לא היה מתוכנן. החלטתי להפריד זוגיות והורות, מתוך הנחה שחיי הרומנטיקה ממשיכים גם אחרי שאתה הופך להורה".

את דורון הכירה עוד מימי האוניברסיטה, לאחר התלבטות, פנתה לחברים משותפים וביקשה שיבדקו אם הוא מעוניין. הפגישה הראשונה התקיימה בשלישיה. 

דורון: "כשהבנו שיש שלושה אנשים בעסק הזה, התחלנו להתגלגל בדייטים משולשים. יותר מחצי שנה בילינו ביחד. אתה כל הזמן בבדיקה שהיא הרבה יותר רציונלית מאשר בקשר רומנטי. שם השאלה היא האם זה עושה לך את זה או לא, פה השאלות אחרות – איך הדיאלוג, איך היא תהיה בתור אימא". 

כך הלך והתגבש לו המבנה המשפחתי המיוחד הזה, של משולש שווה צלעות. לשאלה האם לא נרתעה מהעובדה שבמקום גבר אחד קיבלה שניים בעסקת חבילה, אילת מגיבה בשלילה נחרצת. "בדיוק ההפך", היא אומרת. "הרגיע אותי שהם זוג, שיש בית יציב וברור, הרי גם כשמתחברים לסינגל שום דבר לא מבטיח שהוא יישאר כזה. התאהבתי באסף באותה מידה כמו בדורון, אז אמרתי עלא כיפאק. חיפשתי אבא, לא אבות, אבל מה שפגשתי היה אבות והם כל כך התאימו, שהלכתי עם זה. מאוד שמחתי על הרצון שאסף הביע להיות הורה לכל דבר. חוץ מזה, אני מאמינה שמאהבה אף פעם אין יותר מדי".

בהתחלה ניסחו חוזה בין דורון לאילת בלבד, בהמשך החליטו לחתום שלושתם, כהורים שווים לכל דבר. כך הגדירו, למשל, שבמקרה שדורון ואסף ייפרדו, הימים שבהם הבנות שוהות איתם יתחלקו שווה בשווה בין האבות. 

אסף: "במקרה שמישהו מאתנו מת, להורים שלי יש זכויות בעניין, כי למרות שהם יודעים שביולוגית הבנות הן של דורון, מהרגע הראשון הם קיבלו את הילדות האלה כנכדות שלהם".

בחדר הלידה לא ידע הצוות הרפואי איך לאכול את שני הגברים שהופיעו בפתח ולהיכנס לאותה לידה. כשביקשו הסבר, שלף להם דורון את " שני אבות לשתי בנות". הרופא האחראי שם קץ למבוכה כשהפגין גמישות מפתיעה, אמר "שני אבות? עוד יותר טוב", ונתן להם להיכנס. כשהתברר שאילת תלד בניתוח קיסרי יצאו וחיכו מחוץ לחדר. "כשהמיילדת יצאה עם שתי הבנות מחדר הלידה היא ישר שאלה מי האבות", משחזר אסף. " שמה תינוקת אחת עלי ואחת על דורון, והריצה אותנו לפגיה, כדי שהן לא יתקררו בדרך. זה היה סוריאליסטי לגמרי, האחות רצה ראשונה, אנחנו רצנו אחריה והמשפחה של אילת רצה אחרינו". אסף מודה שלפני הלידה היו לו חששות שיתקשה להתחבר לתינוקות. "איכשהו נראה לי שבשביל דורון החיבור הרגשי יהי ה אוטומטי, בגלל שהן מהזרע שלו, ואני אצטרך לעבור תהליך של התקשרות, אבל בסופו של דבר, אני חושב שמתחילת הדרך לא היה הבדל".

גם אם היה, היום אי אפשר להבחין בו כלל. לו הייתי צריכה להמר של מי הבנות, הייתי מהמרת דווקא על אסף, הרגשן יותר. בשלב הזה הוא עומד ומפשפש בארון, שולף שני אלבומים ומצביע על צילומים המנציחים את הרגעים הראשונים: הוא ודורון, שניהם עם זיפי זקן, קורנים ומבולבלים, בזרועות כל אחד מהם תינוקת קטנטנה, בת כמה רגעים.

מתרוצצים סיפורים על זוגות גברים שערבבו זרע לפני שנתנו אותו לפרטנרית, כך שאי אפשר יהיה לדעת של מי הילד. חשבתם על הרעיון?

אסף: "זה עלה בבדיחות הדעת, לא ברצינות".

דורון : "האמת שבהתחלה, כשהבנות נולדו, סיפרנו את זה ככה לאנשים. אמרנו שלקחנו ביצית מופרית מזרע של אסף וביצית מופרית מזרע שלי, וכל בת היא מאחד משנינו, ואנשים האמינו. עד היום יש כאלה שטוענים שאחת דומה לי והשניה דומה לאסף, או ההפך".

על פי החוזה היו הבנות אמורות להתחיל לישון אצלם אחרי שלושה חודשים, אבל כיוון שאילת עדיין לא היתה בשלה לפרידה, הם נאלצו להסתפק ב"מחטפים" של שעה פה ושעה שם. "הפרידה מהילדות היתה קושי נוראי בשבילי בהתחלה", מודה אילת. "מישהי אמרה לי שמרגע שהופכים להורים נכנסים לתהליך מתמשך של פרידה. במקרה שלנו היו הרבה מצבי פרידה בטרם עת מבחינתי, שלא היו קורים אלמלא העובדה שיש פרטנרים לעניין. אבל דורון ואסף כל כך הלכו איתי כל הזמן, בלי קשר למה שכתוב בחוזה, שנורא התרגשתי מזה".

בגיל שישה חודשים, כשהתאומות התחילו לישון פעמיים בשבוע אצל דורון ואסף, הם העבירו מזרון זוגי לסלון והתחילו לבלות שם את הלילות. "רצינו שאם הבנות יתעוררו, נשמע מיד ונקום. כבר לא ידענו מה יותר גרוע", הם מגחכים, "שכל שעה אחת מתעוררת, או שכל שעתיים שתיהן מתחילות לבכות ביחד".

הבנות הביאו לשינוי ביחסים ביניכם?

"התחלנו לריב", מחייך דורון, "לא, באמת. לפני כן לא היה על מה לריב, פתאום בענייני ילדים לכל אחד יש שיטה משלו להחליף, להאכיל, כל מה שהשני עושה לא נראה לך".

מכיוון ששלושתם לא חיים באותו בית, ולא יכולים להתעדכן בין צחצוח השיניים לקפה של הבוקר, יצרו לעצמם ערוץ תקשורת ייעודי: אחת לשבוע, כשהבנות ישנות הם נפגשים לכוס קפה. מפגש הפסגה הזה מוקדש לעדכונים שוטפים, כמו גם לקבלת החלטות הוריות כבדות משקל. נניח, גמילה מחיתולים. 

אילת: "ההבדל הבסיסי הוא שהתהליך מאוד מודע ודורש מההורים יותר תשומת לב לפרטים. אחת מהבנות, למשל, צריכה לדעת על הבוקר מי יבוא לקחת אותן מהגן, אבא דורון, אבא אסף או אימא, זה נותן לה תחושת יציבות. כדי לדעת מה לומר לה אנחנו חייבים להעביר אינפורמציה בינינו".

במחי הריון אחד הפכו דורון ואסף מזוג שחי לעצמו למשפחה מרובת נפשות. בין יתר השינויים שחוללה ההתרחבות – כמו סגירת המרפסת והפיכתה לחדר ילדים או החלפת הרכב הקטן בוואן משפחתי – אפשר למנות גם את העובדה שמרגע שהחלו להסתובב עם שני תינוקות, אימץ אותם העולם הבורגני בחום. "אין בהכרח קבלה של זוגות גברים", אומר דורון. "אבל מרגע שיש ילדים, פתאום זה בסדר ברחוב, במכולת, המשפחה יותר מקבלת.. יש כל מיני דודים שלא כל כך הבינו איך זוג גברים יכול לחיות יחד, אבל ברגע שהבנות איתנו זה נראה להם טבעי וברור".

"כן", מתערבת אילת. "בגן המשחקים, ברחוב, מתייחסים אלינו באופן הכי מחבק, משהו במשפחה שלנו מרגש אנשים, קולטים את השמחה שלנו. לפעמים כשכולנו מבלים יחד בבית קפה או בהצגה ואני פוגשת אנשים שמכירים אותי הם אומרים, 'או, סוף סוף נראה מי האבא', אז אני מתקנת, לא שני האבות'".

לאירועים בגן מגיעים שלושת ההורים פלוס סבים וסבתות. אי אפשר לאכול ארוחת חג בלי לפתוח שולחן. רק ההורים והאחים של שלושתם סוגרים 15 איש. אילת: " למזלנו, המשפחות התחברו, שלוש זה יותר מסובך משתיים, זו עבודת רקמה עדינה שדורשת זמן. המשפחות התערבבו עוד בבית החולים, והארוחה המשותפת הראשונה היתה זמן קצר אחר כך. אני זוכרת אותה כהמון בלגן אבל מאד שמח".

הבנות עוד לא שואלות מה קורה פה?

דורון: "הן עוד קטנות, אבל מהרגע הראשון הן קיבלו שכמו שיש שני סבים ושני חתולים יש שני אבא. הן קוראות לנו 'אבא אסף' ו 'אבא דורון'. מהרגע הראשון יש גם שני בתים. מה שקצת מבלבל אותן זה כשפתאום חמישתנו ביחד באחד הבתים, ואז יש היפר אנרגיה כזה".

זה אכן מבלבל, גם למי שעבר את גיל שנתיים וחצי קשה לתפוש איך מחומש כזה פועל ומתפקד.

אילת: "היה תהליך שהיינו צריכים לעבור כדי להבין שאנחנו שני תאים נפרדים ובאותה נשימה תא אחד. יש דואליות שכל זמן עובדת. הילדות גדלות בשני בתים שיש ביניהם הרבה מן המשותף, כמו מעגלים נפרדים שיש להם שטח חופף". 

לא הייתה לך בעיה עם זה שאתה הולכת להביא מראש ילדים לסיטואציה של שני בתים נפרדים?

"אני חושבת שהבנות גדלות טוב עם זה. הן מכירות את הבתים הנפרדים לא כמשהו מתוח, כמו בין הורים גרושים: אצלנו מלכתחילה היתה תחושה שההורים משתפים פעולה ולא נלחמים. בשבילי, כל התהליך היה מאד מאושר. דורון ואסף קרובים אלי היום לא רק כהורי הבנות שלי, אנחנו חברים בעוד מובנים".

מה תגידי לבנות כשתצטרכי להסביר להן מה זו הומוסקסואליות?

"אני מאמינה שככל שנרגיש נוח עם הנושא, הן תרגשנה נוח. בעיני, בכלל לא משנה באיזה אופן אתה מממש מיניות, כל עוד אתה לא פוגע באחרים. הדבר היחיד שיכול להיות בעייתי זה אם הן ישמעו ילד שאומר 'הומו' כמילת גנאי בבית הספר", היא מחייכת. "לא רציתי לעשות ילד לבד כי מלכתחילה חשבתי שחשוב שתהיה שונות, שלילד יהיו גם אבא וגם אימא, שתהיה אופציה, כשמתבאסים מאימא, לומר 'טוב, אני הולך לאבא'. אז כאן, כשזה שלושה, גם גברים, גם אישה, גם הומואים, גם סטרייטית, השונות מובטחת לחלוטין".

כשאני שואלת מה לגבי ילד שלישי מאסף, בהתאם לאג'נדה המקורית, הם מחליפים מבטים. ברור שהנושא כבר לובן בעבר. אילת הייתה רוצה, דורון מסתפק בשתיים, אסף מהסס.

"בהתחלה היה לי יותר חשוב שיהיה לי ילד מזרע שלי", הוא אומר. "אבל היום אני מרגיש כל כך מחובר לבנות שככל שעובר הזמן הצורך הולך ופוחת" 

אבא, אם שני ילדיו ובן זוגו הנטוש 

אבל לא תמיד גלגלי השיניים של המערכות המורכבות האלה פועלים בהרמוניה. אצל אמיר (שם בדוי) מורגשות חריקות בקשר הזוגי. אמיר עובד בחברת היי-טק, הוא אב לשניים: ילד בן ארבע וחצי וילדה בת שנתיים, שניהם מדורית (שם בדוי), לסבית. אמיר לא מתיישב לגמרי במשבצת האופיינית לגיי שהחליט לעשות ילד: הוא ממוצא מזרחי, בן 34, שיצא סופית מהארון רק בגיל 39 , בעת ההריון של בנו בכורו. למרות שהתגורר עם בן זוג, עד אז מעולם לא דיבר עם הוריו בגלוי על ההומוסקסואליות שלו.

"ניצלתי את ההזדמנות החגיגית של ההריון ליציאה מהארון", הוא אומר, "כשדורית הייתה בחודש הרביעי החלטתי להפגיש אותה עם ההורים שלי. לקחתי אותם באוטו אלי הביתה, בדרך סיפרתי להם שהם הולכים לפגוש את האימא של הילד שהולך להיוולד לי, אבל שאנחנו לא גרים ביחד ולא מתחתנים. אני נהגתי, הם ישבו מאחור, ראיתי את הפנים שלהם במראה.

אבא שלי היה נבוך הוא ושאל אותי, 'מה, לא התחתנתם?'. אמרתי 'לא, אבל עשינו חוזה'. הוא אמר ' אצל רב?'. הוא היה בהכחשה טוטאלית, קיווה שזו אולי מן כתובה מודרנית. אמרתי לו, 'אבא, חוזים כאלה לא עושים אצל רב'. אימא שלי מאד שמחה, אמנם הבן הומו, אבל הוא מביא נכד וזה מאפיל על הכל. הילד גם נתן לי עוצמה ואומץ, חיזק אותי נורא. פעם ראשונה שהרגשתי שלא אכפת לי שיודעים, פאק איט. זו הייתה נקודת המפנה שלי. מאז לא שיקרתי. כל מי ששאל אותי קיבל תשובה אמיתית". 

את דורית הכיר אחרי קשר עם גרושה סטרייטית, שהניב אכזבה עמוקה. כשיחסיהם הגיעו לשלב מתקדם התברר לו שהיא פיתחה לגביו פנטזיות מרחיקות לכת, מלכודת בהתחשב בעודה שקשר בין הומוסקסואל לסטרייטית הוא לא סימטרי מעצם הגדרתו. " הגענו רחוק מאוד, כולל חוזה וניסיונות להיכנס להריון, שלא הצליחו. אחרי חצי שנה פתאום כל העסק נראה לה קר ומנוכר, והיא התחילה לדבר איתי על קירבה וזוגיות ומגורים משותפים, למרות שידעה שאני גיי וחתמנו על חוזה ברור.

זה הדליק אצלי נורה אדומה, זעזע אותי לחשוב מה היה קורה אם היא הייתה נכנסת להריון ואז באה אלי עם הקטע של לגור ביחד. החלטתי לפרק את זה מיד למרות שהייתה שם השקעה רצינית של אנרגיה נפשית, זמן וכסף". 

אחרי כמה חודשי משבר התאושש. הפעם היה לו ברור שהוא מעדיף לסבית. "אמרתי לעצמי, אני הומו עם בן זוג, בוא נחפש לסבית, מישהי שהסיכוי שהיא תתאהב בי הוא בדיוק כמו הסיכוי שאני אתאהב בה. ראיתי שלוש או ארבע לסביות, וביניהן היה לי ברור מיד שדורית מוצאת חן בעיני".

"הפגישה הראשונה שלנו הייתה הדבר הכי מציאותי שיש עלי אדמות", הוא מבהיר. יש לו קול נמוך ועיניים חמות. "בלי פילוסופיה, בלי דאווינים. שנינו חיפשנו רצינות, עד כמה יש לנו כוח אמיתי לעשות את זה, ושנינו מצאנו את זה נורא מהר אחד בשני". משם כבר זרמו העניינים: הפגישה השלישית התקיימה ברביעייה, עם בן הזוג שלו ובת הזוג שלה. תוך פחות מחודש התחילו לנסח חוזה, תוך חמישה חודשים היא הייתה בהריון.

ארבעה חודשים אחרי שנולד בנו הבכור אובחנה אצלו היפוטוניה (מתח שרירים נמוך), שפוגעת בהתפתחות המוטורית. הוא ודורית נכנסו לשגרת טיפולים פיסיותרפיים של פעמיים בשבוע שנמשכת עד היום. למרות זאת , שנה אחרי הלידה התחילו לשקול ברצינות ילד שני. 

לא חשבתם על האפשרות שהילד השני יהיה מבן הזוג שלך?

"אני והוא דיברנו על הרעיון, אבל כנראה שהוא לא רצה מספיק, והאמת היא שאני רציתי עוד ילד משלי. הבעיות הפיזיות לא הפריעו לי, התינוק אמנם לא היה מושלם מבחינה בריאותית אבל הוא היה מושלם מבחינת רגש ואהבה. היה גם לחץ סביבתי, ההורים והחברים אמרו 'אם כבר עשיתם ילד ככה, כשאתם גרים בבתים נפרדים, תעשו לו אח, שלילדים יהיה את הכוח שלהם' ".

שנתיים וחצי אחרי לידת הבן נולדה בתו, ילדה ללא קשיים מיוחדים. הוא רואה את הילדים כמעט כל יום, בימים שהם לא אצלו הוא קופץ מהעבודה ישר לדורית, שגרה בסמוך. אצלם הבית הראשי הוא ללא ספק בית האם. "יש דברים שלא נראים לי, זה טבעי. יש שם פינוק יתר של הילדים בעיני, אני גם לא יכול להתערב ולהחליט בשבילה איפה לגור, למרות שהדירה שלה קטנה לטעמי והיא לא בדיוק מה שהייתי רוצה שיהיה לילדים שלי, אבל בסך הכל הקשר עובד טוב, יש בינינו אמון מוחלט, טפו טפו טפו".

לא כך קורה בחיי הרומנטיקה. הפנים שלו מתעננות כשהוא מזכיר את בן זוגו בעשר השנים האחרונות. "בדיעבד, ההורות פגעה מאד בקשר הזוגי שלי. אבא יש רק אחד, ומלכתחילה היו חששות שבן הזוג שלי ירגיש מחוץ לעניין, והם באמת התממשו. ההורות שלי גרמה לו לחוש ניתוק ולהרגיש 'מה אני עושה פה' ". 

איך הקשר שלו עם הילדים? 

"ביחס ישיר להרגשה כלפי. עם הזמן זה משתפר, אבל זה עדיין לא זה. הוא לא לוקח אותם מהגן, למשל. אולי אני אשם שלא דחפתי אותו מלכתחילה לעשות את זה, אבל היום הוא מרגיש אאוט. נורא מפריע לו שכל יום אני אצל הילדים, מה שמעיד שהוא פחות חשוב לי, מצד שני כשאני אתם אני מרגיש אשם כלפיו, שהוא מחכה לי בבית. הרבה פעמים חשבתי לפרק את הקשר, אבל יש גם קטע מצפוני, מה, באו ילדים אז אתה זורק? כבר היו לנו קטעים של מריבות ובכי, פעם אחת הוא עזב וחזר, הפרידה מרחפת כל הזמן באוויר".

אין הרגשה שהמחיר ששילמת בזוגיות למען ההורות כבד מדי?

הוא לוגם מהקפה, העיניים שלו מצטמצמות. "ממש לא. לא משנה מה קורה בינינו, לא הייתי חוזר אחורה".

ראיתי את עצמי רודף אחרי שימלונית 

"פעם אחת התלונן גיא, החבר הכי טוב של נמרוד :

'למה לך יש שני בתים ולי אין? למה לך יש שניים מכל דבר ולי אין?'
נמרוד חשב ואמר: ככה זה וזהו. תמיד-תמיד היו לי שני בתים'.
גיא התעקש: אבל גם אני רוצה שניים מכל דבר!'
גם על זה נמרוד חשב ומצא תשובה: 'יש משהו שגם לי יש ממנו שניים וגן לך יש שניים'.
'מה?! מה?!' שאל גיא.
'לי יש שני הורים וגם לך יש שני הורים - אבא ואימא', ענה נמרוד והקפיץ את הכדור האדום"
(מתוך "נמרוד גם וגם")

לפני עשר שנים פרסמו העיתונאי ועורך תוכניות הטלוויזיה איציק יושע והמשורר-צלם-אמן-מעצב תמיר להב-רדלמסר, לשעבר בני זוג את ספר הילדים "נמרוד גם וגם". בספר תיארו את חייו של נמרוד, בנו בן השלוש של להב-רדלמסר. הקונספט של ילד לאב הומוסקסואל, שגר חצי מהזמן אצל אבא, נתפש אז כמהפכני וחדשני ועורר לא מעט רעש. עשור לאחר מכן, בימים אלה ממש, הפך יושע, 47, לאב בעצמו. לפני שבוע וחצי נולד לו בן, הוא דווקא פינטז מלכתחילה על בת. "ראיתי את עצמי רודף אחרי שימלונית", הוא מחייך.

איזה תהליך עברת בדרך מכתיבת ספר על ילד להחלטה לעשות ילד בעצמך?

הוא שותק רגע ארון. "קשה לי להצביע על נקודת זמן, נראה לי אידיוטי לומר 'היום ההוא היה מפנה בחיי', זה אף פעם לא יום ושעה ספציפיים. אבל אם מסמנים את החיים באופן סכמתי, בנקודות מעבר, אז סביב התקופה שבה הקריירה שלי הלכה פחות או יותר למקומות ברורים, וחיי הזוגיות שלי נעדרו קביעות במשך תקופה ארוכה, אני חושב שחיפשתי עוד מקום להרחיב את היריעה האישית".

הוא מדבר באיטיות, בקול נמוך. "זה קרה ביני לביני, באופן שקט. לא סיפרתי לאנשים ולא אמרתי 'וואי, כמה אני רוצה', אבל כנראה זה בכל זאת הוקרן לסביבתי הקרובה, כי יום אחד באה חברה שלי ושאלה אם אני מוכן להכיר מישהי לצורך הורות. אמרתי 'בוודאי', וכך היה. הפרטנרית המיועדת הייתה בת 23, לסבית. "העדפתי אותה לסבית, גם אידיאולוגית וגם רגשית, יש לנו הרבה מן המשותף, אנחנו באים מאותו מילייה סוציולוגי, הרבה דברים לא צריך להסביר. נתנו לעצמנו לא מעט זמן כד להתיידד, אני מכיר הרבה זוגות שנפגשו וזה לא הלך. אצלנו זה הצליח. לקח זמן עד שהבנו שאנחנו רוצים זה את זה והתחלנו בניסיונות. שותפתי להורות נמצאת בתוך קשר זוגי מאד יציב ומשמעותי ועמוק".

לשאלה אם הזוגיות הזאת היא בעיניו יתרון או חסרון, הוא מגיב בהרמת גבות. "אני אף פעם לא יודע להגיד מה יתרון ומה חסרון כי אני לא מכיר את ההיפך, זו המציאות ואני פועל מולה, מכיוון שמדובר בבחירה רגשית משמעותית אני מנסה לראות את הדברים החשובים והטובים. אני בטוח שהיא שיקללה את שלל התכונות האיומות שלי כמו שאני שקללתי את שלל התכונות הטובות שלה. בגדול, אתה רוצה להיות בטוח שזאת האבא שהיית מייחל לילד שלך", הוא לוגם ממיץ האשכוליות.

"בתחילת הדרך מישהי אמרה לנו 'אל תעשו שום דבר עד שתריבו פעם אחת ריב קשה, ותראו איך אתם יוצאים ממנו'. זה דבר נורא נכון, כי להיות נחמד ולשתות קפה זה לא החיים".

נו, ורבתם?

הוא מחייך. "פעם אחת? אבל ראינו שאנחנו מסוגלים לייצר מנגנונים של תיקון, וזה סוג של הבטחה לעתיד".

איך היה מבחינתך, כגיי, להכניס לחייך דמות משמעותית של אישה?

"לאורך חיינו הבוגרים אנחנו שותפים עם נשים בעבודה,בעסקים. אני לא משווה את זה חס וחלילה לשום שותפות אחרת, אבל אישה בחיי זה לא איזה דרמה. הורות בכלל היא סוג של שותפות מאד ייחודית, שגם אם היא הייתה עם גבר לא הייתי יודע אילו פנים יהיו לה, יש כאן בפירוש משפחה חדשה, והכל תלוי בשותפים לתהליך".

משפחה זה אתה, היא והילד, או גם בת הזוג שלה?

"כולם. המצומצמת זו היא,בת זוגה, אני והילד. המורחבת זה כולם, גם ההורים שלה והאחים שלה, חברי הקרובים ובני המשפחה שלי".

התכנון הוא שיהיה בית ראשי ובית משני?

"הנטייה היא לראות בשנים הראשונות את בית האם כבית מרכזי, אבל כשאני מסתכל על מודל נמרוד, אז אמנם היו הסדרים של שני לילות כאלה ושלושה כאלה, אבל בפועל תמיר ראה אותו כל יום, אצלו או אצלה. אפרופו חסרונות ויתרונות, אני בטוח שהרבה מאד סטרייטים נורא מתקנאים בסידור הזה והיו מתים לא לראות את הילד לילה אחד או שניים בשבוע. אני אומר את זה כשעשוע, כן?", הוא מחייך,"אבל נדמה לי שיש בזה שמץ של אמת". 

לפני שהוא מפעיל שוב את הסולולרי ורץ לפגישה הבאה, הוא מתעכב עוד רגע, רוצה לומר משהו על יציאה מהארון, לא החיצוני, הפנימי. "אל תאמיני לאף הומו, מודע ככל שיהיה, שאין לו איזה קול פנימי של גינוי עצמי. אנחנו גדלים על שנאה עמוקה להומוסקסואליות בתקופות הכי מעצבות. אם אנשים יצאו מהארון בגיל 18 אז היו להם 18 שנים של תיעוב וגינוי. זה לא משהו שמחסלים בשנה או בשנתיים או בחיים שלמים. כולנו גדלנו על ערכים שהומו זה דבר מזעזע, אז עוד להיות הורה? מי העלה בדעתו? יש כאן מעבר ממקום שבו בכלל לא יכולת לחשוב, בפני עצמך, שיש לך זכות להיות הורה, להכרה בכך שמותר לך. היציאה מהארון הפנימי בעצם אף פעם לא נגמרת כל פעם צריך להרוס עוד לבנה בחומה".

הוא והוא והיא והיא

24 דוגמאות מתוך הרכבי ההורות המוכרים בעיר, רשימה חלקית לגמרי 

1. גיי שחי בגפו עושה ילד עם סטרייטית בת ארבעים.
2. סטרייטית שיוצאת עם גרוש, אב לילדים שאינו מעוניין בילדים נוספים, נכנסת להריון מידיד גיי. חברה הגרוש אמנם תמך בתחילה, אולם הקשר לא שורד את ההריון.
3. גיי שחי בגפו עושה ילד עם לסבית שחיה בגפה.
4. גיי ולסבית יולדים ילד לאחר יחסי מין מלאים.
5. גיי שחי בגפו עושה ילד עם לסבית שחיה בזוגיות תומכת.
6. גיי שחי בזוגיות מחליט להביא לעולם ילד עם סטרייטית, מתוך הנחה שאת הילד הבא יעשה בן זוגו מאותה אם. נולדות תאומות, מה שמקפיא, בינתיים את התוכנית.
7. גיי שחי עם בן זוג יולד שני ילדים עם לסבית שחיה בזוגיות. בן הזוג מרגיש נטוש וזנוח.
8. לסבית שהביאה לעולם ילדה מאב הומוסקסואל המתגורר בחו"ל, מגדלת אותה עם בת זוגה. כשבת הזוג רוצה להיכנס להריון, היא פונה לבן הזוג של האב ועושה איתו ילד. שתי האמהות חיות יחד בארץ ומגדלות בת ובן, בעוד האבות חיים בחו"ל ומתראים עם ילדיהם פעמיים-שלוש בשנה.
9. הומו ולסבית התחתנו, גרים בבית אחד, אם כי בחדרים נפרדים, ומגדלים ילד משותף.
01. הומו וסטרייטית לא נשואים חיים באותו בית, בחדרים נפרדים, ומגדלים את ילדם.
11. גיי התחתן עם עובדת זרה ומגדל איתה את ילדם.
21. זוג הומואים שביתם משמש בית ראשי לילד, בעוד בית האם הסטרייטית משמש בית משני 
31. גיי שביתו משמש בית משני לילד בעוד בית האמהות הלסביות הוא הראשי.
41. גיי שחי בזוגיות עשה ילד עם סטרייטית. בינתיים היא הכירה מישהו והתחתנה. לבעלה יחסים מצוינים עם זוג ההומוסקסואליים, וכל הרביעייה, פלוס הילד, כמובן, חיה באושר.
51. הומו שחי במשך שנים כגיי מוצהר מימש את הצד ההטרוסקסואלי באישיותו והתחתן עם סטרייטית. לבני הזוג שלושה ילדים.
61. הומו וסטרייטית הביאו לעולם ילד אך הסתכסכו, וכרגע מבלים חלק ניכר מזמנם בבתי משפט.
71. גיי שהביא לעולם ילד עם סטרייטית, רצה ילד נוסף, משהתרצתה, הם לא הצליחו להיכנס להריון.
81. גיי וסטרייטית עשו יחד שני ילדים, וגרים בנפרד.
91. גיי וסטרייטית מנסים להביא לעולם ילד בהפריית מבחנה, לאחר שניסיונות ההזרעה לא הצליחו.
02. גיי הביא לעולם ילד עם הבוסית הסטרייטית שלו. השניים כרגע ביחסי עבודה ומשפחה.
12. לזוג הומואים המתגורר בחו"ל יש ילד בארץ. הם מגיעים בימים אלה לביקור מולדת לקראת לידתו של ילד שני.
22. הומו שנהג להתלוצץ על כך שכל קשר שלו עם סטרייטית לצורך הורות מסתיים בכך שהיא מכירה מישהו ומתחתנת איתו, בסופו של דבר פגש סטרייטית שלא הבריזה וכיום הוא אב לילד.
32. הומו ולסבית שיצרו ילד בהפריית מבחנה. כיום היא מגדלת את הילד, והוא רואה אותו "מדי פעם".

צרו קשר 053-4266496

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן