מאת חיים הנדוורקר, הארץ , 19.02.2002 

הורות טובה, מתברר, אינה עניין של נטייה מינית. 

ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך, קבעה בראשית החודש כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. 

דו"ח הוועדה, המתבסס על עשרות מחקרים, קובע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית. הוועדה ממליצה לאפשר להורים כאלה לאמץ את ילדי בני זוגם.

אחד הסיפורים החמים של החודשים הקרובים יהיה כנראה יציאתה של רוזי אודונל מהארון. מנחת הטוק שואו הפופולרית של רשת הטלוויזיה אי-בי-סי שוקלת עתה איך בדיוק לעשות את זה. ולא פחות חשוב, היא עומדת לפרסם ספר על חייה, שחייה כלסבית יהיו כנראה חלק ממנו.

אין זה חידוש דרמטי שכוכבות טלוויזיה וקולנוע יוצאות מהארון. אלן דג'נרס, כוכבת סדרת טלוויזיה שנשאה את שמה, כבר עשתה את זה לפני שנים אחדות עם חברתה באותם הימים, אן האש (שבינתיים נישאה לגבר). ההכרזה של דג'נרס הכתה גלים והיא טענה כי אי-בי-סי החליטה להוריד את הסיטקום שלה משום כך.

הלסביות של אודונל אינה בדיוק סוד גדול. היא אמנם אף פעם לא דיברה על נטיותיה המיניות, אבל הצהובונים דיווחו על כך בדרך זו או אחרת. מנחת הטלוויזיה, שלא מהססת לומר מה היא חושבת ולחסל חשבונות עם מי שבא לה, לא אזרה עד עתה את האומץ להיחשף. עכשיו מתברר למה.

שדרנית הטלוויזיה ברברה וולטרס מספרת כי היא שוחחה עם אודונל וזו אמרה לה שהחליטה להמתין עם היציאה מהארון בגלל החשש שלה, לא מתגובת דעת הקהל אלא מההשלכות על ילדיה. אודונל, המחזיקה בבתים בניו יורק ובפלורידה, אימצה עד היום שלושה ילדים. היא מבקשת, לפי וולטרס בתוכניתה "דה וויו", לאמץ ילד רביעי שהיא משמשת לו משפחה אומנת. ואולם החוק בפלורידה אוסר על הומוסקסואלים לאמץ ילדים. אודונל חוששת כי יציאתה מהארון תמנע ממנה את האימוץ.

המקרה של אודונל, מתברר, אינו יוצא דופן. לא קל להיות הומוסקסואל או לסבית, וקשה שבעתיים להיות הומוסקסואל אם הוא או היא רוצים להקים משפחה. בני זוג שירצו להינשא יגלו כי ברוב המכריע של המדינות בארצות הברית זה בלתי אפשרי. המצב הולך ומסתבך כשהם רוצים להביא ילד לעולם או לאמץ ילד. החוק אינו מתיר במרבית ארצות הברית לשני הורים מאותו המין להיות ההורים החוקיים. רק הורה הומוסקסואל אחד יכול להיות מוכר באופן חוקי. זהו ההורה המוליד או המאמץ.

וזה לא עניין של מה בכך. הילד של בני הזוג ההומוסקסואלי אינו יכול ליהנות מהטבות הקשורות להורה השני, כמו למשל ביטוח רפואי וביטוח לאומי. גרוע מכך, כשבני הזוג מחליטים להיפרד הרי שלהורה השני אין כל זכות על הילד. הכל תלוי בחסדו של ההורה הביולוגי או המאמץ. כתוצאה מכך ברחבי ארצות הבירת יש כיום הורים הומוסקסואלים או לסביות פרודים, שחדלו לראות את מי שהם ראו בהם כילדיהם. וכך גם הילדים – מי שנחשבו בעיניהם כהורים, נעלמו כלא היו.

האימוץ טוב לילד

ואולם המאבק לשוויון זכויות להומוסקסואלים וללסביות זכה בראשית החודש לניצחון חשוב. ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה לאפשר לבני זוג הומוסקסואלים לאמץ את ילדיהם של בני זוגם. "ילדים שנולדו להורה הומוסקסואלי או לסבי או אומצו על ידם ראויים לכך שיהיו להם שני הורים המוכרים מבחינה חוקית", קבעה הוועדה בראשותו של ד"ר ג'וזף האגאן.

הוועדה קובעת עוד כי מתן האפשרות להורה השני לאמץ את הילד או להפוך לאפוטרופוס שלו מגינה בסופו של דבר על הילד. ההורה השני ההופך למאמץ מגן בכך גם על זכותו של הילד לשמור על המשך היחסים עמו במקרה שבני הזוג מחליטים להיפרד. האימוץ על ידי ההורה השני מגן על הילד גם במקרה שההורה הביולוגי או המאמץ נופל למשכב או מת. הוא גם מגדיל את הסיכוי שבמקרה של פרידה של ההורים הילד יזכה לתמיכה הכספית הדרושה לקיומו. הילד גם זכאי בדרך הזאת להטבות מביטוח הבריאות והביטוח הלאומי של שני ההורים.

"המצב החוקי כיום הוא שיחידים יכולים לאמץ ילדים במדינות מסוימות בארצות הברית", אומרת ד"ר הלן פרין, פרופסור לרפואת ילדים במרכז הרפואי טאפטס ניו אינגלנד שבבוסטון, שהיתה חברה בוועדה ולאחר מכן יועצת שלה. "המדינות המאפשרות זאת ופתוחות לזכויות ההומוסקסואלים הן ורמונט, קונטיקט וקליפורניה. יש מדינות האוסרות לחלוטין אימוץ על ידי הומוסקסואלים כמו פלורידה, יוטה ומיסיסיפי. יש מדינות כמו ניו יורק, אילינוי, ניו ג'רסי ומסצ'וסטס המשאירות את ההכרעה בכל מקרה ומקרה לידי בית המשפט. ההומוסקסואלים נאלצים לעבור למדינות הפתוחות יותר לצרכיהם".

לדברי פרין, "במדינות מסוימות, אם ההורה היה מצהיר שהוא הומוסקסואל ושהוא חי עם בן זוג, האימוץ לא היה יוצא לפועל. לפיכך, אחד מבני הזוג מאמץ ילד ומאוחר יותר פונים שני בני הזוג לבתי המשפט במקום מגוריהם ומבקשים כי גם ההורה השני יוכר כהורה חוקי, ואז השופט פועל לפי מיטב שיפוטו. לפעמים הוא מכיר בבן הזוג השני כהורה ולפעמים לא. אבל גם במדינה כמו מסצ'וסטס, שבה קל לקבל אישור מבית המשפט, עדיין מדובר בהליך יקר ומסובך. אם הומוסקסואלים חיים במדינות שאינן מכירות בבן הזוג השני כהורה, נוצר מצב לא בריא שבו יש הורים אוהבים לילדים, שלא מוכרים כהורים לפי החוק".

השמרנים כועסים

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מאגדת 55 אלף רופאים בכל רחבי ארצות הברית. מדובר בארגון הזוכה ליוקרה רבה מאוד בציבור האמריקאי. הורים רבים מקשיבים למה שיש לאגודה לומר בכל מה שקשור לגידול הילדים: כמו למשל כמה שעות רצוי לצפות בטלוויזיה או איך לבטא אהבה בפני הילד.

הוועדה של האקדמיה לא הסתפקה בטיפול בבעיה המוגבלת בהיקפה של ההורים ההומוסקסואלים שאינם מוכרים לפי חוק אלא גם יצאה בקביעה כוללנית יותר, הבאה להתמודד עם אמונות כאילו הורים הומוסקסואלים הם בעייתיים מבחינת ההשפעה שלהם על הילדים. הוועדה קבעה כי הורים הומוסקסואלים טובים באותה המידה כמו הורים הטרוסקסואלים. לפי עשרות מחקרים שבוצעו בעשרים השנה האחרונות, קבעה הוועדה, הצטברו ממצאים המצביעים על כך שילדים שגדלו עם הורה הומוסקסואל אחד או שניים תיפקדו מבחינה רגשית, קוגניטיווית, חברתית ומינית כמו ילדים שהוריהם הטרוסקסואלים.

ההמלצות של הוועדה כבר עוררו התנגדות מצד גופים שמרניים, המתנגדים בכל כוחם להכרה במשפחה ההומוסקסואלית כדבר נורמלי. הם הודיעו כי לדעתם ההמלצה שגויה והיא פוגעת באופיה המסורתי של המשפחה. הם גם טוענים כי הוועדה התעלמה ממחקרים אחרים, המחזקים את דעתם שלהם.

"המוטיווציה שלנו היא סיוע לילדים", אומרת ד"ר פרין. "בחברה שלנו היום יש יותר ויותר ילדים שהוריהם הומוסקסואלים או לסביות. אנחנו רופאי הילדים רואים את הילדים שבאים אלינו לטיפולים. אנחנו נתקלים במצוקות של הילדים האלה. ואז התחלנו לשאול שאלות. רצינו לבדוק מה אנחנו יודעים על ילדים החיים במשפחות הומוסקסואליות, איזה מחקרים קיימים ומה הממצאים שלהם, ולא פחות חשוב – מה צריך לעשות. הוועדה שלנו פעלה במשך עשר שנים. זה היה תהליך אטי. בסופו של דבר יצאנו עם הצהרת מדיניות. לא עוד מאמר מדעי אלא הצהרה מה בדיוק אנחנו חושבים בעניין הזה".

קשה לקבוע בדיוק כמה ילדים להורים הומוסקסואלים חיים בארצות הברית; ההערכות נעות בין מיליון לתשעה מיליון ילדים. הוריהם של מרבית הילדים האלה נולדו במסגרת של נישואים מסורתיים בין גבר לאשה. כשאחד ההורים "יוצא מההארון" מתרחשים במקרים רבים גירושין. לפעמים הילדים נשארים אצל ההורה ההומוסקסואל. ההורה חי ביחידות או שיש לו בן או בת זוג הומוסקסואל. המשפחות האלה מתפקדות פחות או יותר כמו משפחה שבה אירעו גירושין והורה חורג נכנס לתמונה, עם כל הבעיות הכרוכות בדבר.

לאלה הרוצים להביא ילד לעולם במסגרת יחסים הומוסקסואלית או לסבית מצפים לא מעט אתגרים ושאלות שעליהם להתמודד עמן. כמו למשל, האם להביא ילד לעולם בהפריה מלאכותית באמצעות תרומת זרע, או לאמץ, באמצעות אם פונדקאית או דרך סוכנות אימוץ. אחר כך, עליהם לבנות הסכם שיסדיר את מערכת היחסים בין שני ההורים לבין הילד וליצור תפקיד להורה הלא ביולוגי או להורה הלא מאמץ לפי חוק.

אין הבדל בצעצועים

שנים רבות הומוסקסואלים ולסביות לא יכלו לאמץ או להיות אפוטרופסים על ילדים. החוקים והאמונות החברתיות הניחו שילדים להורים הומוסקסואלים יסבלו מסטיגמטיזציה, מבעיות התנהגותיות ורגשיות ומקשיים ביחסים עם חבריהם. במשך 20 השנים האחרונות ניסו חוקרים רבים לבדוק את ההנחות האלה על רקע העובדה שעוד ועוד זוגות הומוסקסואלים החלו לחיות יחדיו ואף גידלו ילדים.

לפי דו"ח הוועדה, הסטריאוטיפים והחוקים המפלים את ההומוסקסואלים מבוססים על הנחה שאמהות לסביות ואבות הומוסקסואלים שונים מהורים הטרוסקסואלים במידה כזו, שהם משפיעים באופן משמעותי על ילדיהם לשלילה. ואולם, לפי הוועדה, ממצאים אמפיריים מצביעים על כך שאבות הומוסקסואלים ואמהות לסביות משקיעים בתפקידם כהורים ומעניקים חום לילדיהם לא פחות מאבות ואמהות הטרוסקסואלים.

מי שחשש שהזהות המינית של הילדים תושפע מהנטייה המינית של ההורים טעה, לפי דו"ח הוועדה. "מתוך 300 ילדים שנסקרו לא היה מקרה אחד של בלבול בכל הנוגע לזהות המינית או רצון להיות בן המין האחר. לא נמצאו הבדלים ביניהם לבין ילדים ממשפחות הטרוסקסואליות בכל הקשור למשחקיהם, הצעצועים שלהם, הלבוש, העדפות חברתיות. יחד עם זאת, בהשוואה לצעירים מתבגרים עם הורים הטרוסקסואלים, כשהאמהות הן לסביות יש סיכוי רב מעט יותר שתהיה להם לפחות מערכת יחסים קצרה עם מישהו מבני המין שלהם.

לפי ד"ר פרין, "יש כמובן שוני בין משפחות הטרוסקסואליות למשפחות שההורים הומוסקסואלים. ואולם אין הוכחות בכל המחקרים שנעשו שנגרם נזק לילד מכך ששני ההורים שלו הומוסקסואלים. הבעיה הכי גדולה של הילדים האלה היא הסטיגמה שהחברה שלנו מטילה על הומוסקסואלים. כשמורה אומר בבית הספר שזה לא בסדר אם יש לילד שתי אמהות ואחר כך הילדים צוחקים על ילד או ילדה שההורים שלהם הומוסקסואלים – זה הדבר הכי מזיק והכי פוגע".

פרין מקווה שחוות הדעת וההמלצות של הוועדה יביאו לשינוי. "אני מקווה שזה ישפיע על מחוקקים במדינות שונות לשנות את החוק באופן שיאפשר אימוץ מהיר מצד שני הורים גם אם הם הומוסקסואלים, כמו שזה מסתמן בכמה מדינות. בנוסף לכך, אני מקווה שזה יעזור לבני זוג שצריכים לעבור את הפרוצדורה של הסדרת ההורות של בן הזוג השני בבית המשפט. כיום הם צריכים להביא רופא או מטפל פסיכולוגי כדי שיעיד לטובתם. אני מקווה שבתי המשפט ישתמשו במסמך שלנו כחוות דעת מקצועית ויקבלו את דעתנו שאין בעצם מניעה שלילד יהיו שני הורים, גם אם הם הומוסקסואלים.

"ולא פחות חשוב, אני רוצה לקוות שהממצאים שלנו יסייעו לחנך את הציבור הרחב, כמו גם את ציבור הרופאים, שהומוסקסואלים יכולים להיות הורים טובים (וגם רעים) כמו כל זוג אחר. אנשים יכולים להתנגד לרעיון של הורות הומוסקסואלית, אבל לפחות שיהיה להם מידע בעניין".

דפוסי הורות דומים

דו"ח הוועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מעלה שורה של ממצאים, המוכיחים לטענת אנשי הוועדה כי ילד החי במשפחה הומוסקסואלית זוכה לתנאים דומים לאלה של ילד החי במשפחה הטרוסקסואלית.

לפי הדו"ח, ראיות אמפיריות מוכיחות כי אבות הומוסקסואלים משקיעים בתפקידם כהורים ומעניקים חום לא פחות מאבות הטרוסקסואלים. יחסית לאבות הטרוסקסואלים, ההומוסקסואלים היו נוקשים יותר בכל הקשור למשמעת, השקיעו יותר בפיתוח היכולות הקוגניטיוויות של הילדים והיו מעורבים יותר בפעילויות של הילדים. עם זאת, יש יותר דמיון מאשר שוני בין דפוסי ההורות של האבות ההומוסקסואלים וההטרוסקסואלים.

במחקרים הנוגעים לאמהות לסביות התברר כי אמהות לסביות ואמהות הטרוסקסואליות מחזיקות בגישות דומות בכל הקשור לגידול ילדיהן. אמהות לסביות פיתחו גישה השמה את הילד במרכז חייהן ומחויבות לתפקידן כאמהות כמו ההטרוסקסואליות. הן גילו רגישות רבה יותר מנשים הטרוסקסואליות גרושות לצורך של ילדיהן להיות בקשר עם דמות גברית.

אחד המחקרים מצא כי ילדים למשפחות הטרוסקסואליות נטו יותר לתפוס את עצמם כאגרסיוויים, והוריהם ומוריהם נטו יותר להגדירם כשתלטנים ושליליים. ילדים ללסביות נטו יותר לראות את עצמם כילדים חביבים, והוריהם ומוריהם להעריך אותם כמעניקי חיבה, מגיבים בחיוב, ומגינים על ילדים קטנים. ממחקר מאוחר יותר עלה שלילדים של לסביות ולילדים ממשפחות הטרוסקסואליות הערכה עצמית דומה, וכי בני הלסביות ראו עצמם דומים לילדים ממשפחות הטרוסקסואליות בכל הקשור לרמת האגרסיוויות והחברותיות שלהם.